top of page

Acerca de

כאבי ראש, מיגרנה ואורח חיים

כאבי ראש ראשוניים מסוגים שונים, ובעיקר כאב ראש תעוקתי ומיגרנה, מיוחסים על ידי רבים לגורמים שונים באורח חיים – לחץ נפשי, תזונה, שינה וגורמים אחרים. מטופלים ורופאים מנסים לא פעם להפחית התקפי מיגרנה על ידי שינויים מסוגים שונים באורח החיים, ומאוכזבים לגלות שאין פתרון קסם הפותר את כל הבעיות

עד כמה אורח החיים באמת משפיע על מיגרנה? האם אדם הסובל ממיגרנה עושה משהו "לא נכון", ואם רק יתקן את דרכיו, ויחיה "נכון" הכל יסתדר? האם ניתן להימנע מטיפול תרופתי ומסבל על ידי שינוי בצורת החיים?  שאלה זו הטרידה וממשיכה להטריד חוקרים רבים בתחום 

למרות שנראה שהתשובה פשוטה, הרי שקשה מאוד לענות על שאלות אלה. פעמים רבות אנשים חווים התקף מיגרנה לאחר לילה של חוסר שינה. האם חוסר השינה גרם להתקף המיגרנה או שאחד הסימנים המקדימים של ההתקף היה אי שקט וקושי בשינה? חשיפה לריח חזק מקדימה אצל חלק מהחולים התקפים. האם הריח עורר את ההתקף? או שתחילתו של ההתקף גרמה לרגישות יתר לריחות

כבני אדם אנו נוטים לייחס סיבתיות לדברים המתרחשים זה אחר זה. אם לחצנו על מתג התאורה, ואז נדלק האור, אנו מניחים שהלחיצה גרמה למנורה להידלק. אבל כאשר אנו דנים בהתקפי מיגרנה, הקשר אינו ברור עד כדי כך. פעמים רבות אנחנו לא באמת יודעים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים

במחקר קלאסי שנערך בנושא התבקשו חולים הסובלים מכאבי ראש כרוניים לאכול מוצר המכיל שוקולד. בחלק מהמקרים אכן היה שוקולד במוצר, ובחלק אחר היה בו מעדן חרובים בעל טעם ומראה דומה. לא היה הבדל בסיכוי לפתח התקף מיגרנה לאחר מכן. גם לא באותם נבדקים שבתחילת המחקר דיווחו שהם יודעים בוודאות ששוקולד גורם להם להתקפים

תזונה
רוב הסובלים ממיגרנה מדווחים שהם נמנעים לפחות מפריט מזון, או משקה אחד, מאחר והוא מעורר
אצלם התקפים (טריגר). כפי שצוין קודם – לא תמיד זה נכון, וכאשר בודקים את הקשר הזה בצורה
אובייקטיבית, לא תמיד הוא ברור כל כך.
משקאות אלכוהולים הם הטריגר המובהק ביותר שנמצא במחקרים שונים, וצריכתם מעלה את הסיכוי
להתקף ביום שלמחרת. אין עדויות ברורות האם משקה אלכוהולי מסוים יותר משפיע מאחרים
(למרות שרבים מאמינים שיין אדום הוא הטריגר המובהק ביותר), אבל ברור שלהרגלי השתיה של
הסובל מכאבי ראש השפעה חשובה. אלכוהול מהווה טריגר בעיקר כאשר צורכים כמות חריגה של
אלכוהול, באופן יחסי לכמות האלכוהול אותה הוא רגיל לצרוך
צריכת קפאין יוחסה גם היא למיגרנה, אולי בגלל שמחקרים הראו כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של
מיגרנה אצל אנשים הצורכים קפה מידי יום. אך אצל אנשים הסובלים ממיגרנה, הטריגר השגיח הוא
דווקא הפסקה פתאומית של צריכת קפאין. יתר על כן, בזמן התקף מיגרנה, קפאין משפר את
האפקטיביות של משככי כאבים, ומספר תכשירים המשמשים לטיפול בהתקף מיגרנה מכילים קפאין
תוכניות דיאטה שונות (ים תיכונית, נטולת גלוטן, נטולת לקטוז, קטוגנית ואחרות) מציגות נתונים לגבי
שיפור בהתקפי מיגרנה. בכל גישה כזו בוצעו מחקרים קטנים, ללא בקרה מספיקה, וכולם הראו
שיפור מסוים אם נצמדים לכללי התכנית, ומתמידים בה. לא קיימים נתונים כלשהם המראים אם
שיטה אחת טובה מאחרת ואצל מי השיטות יניבו תוצאות טובות יותר. על פי הנתונים הקיימים היום
כל תכנית דיאטה יודעת להביא שיפור מסוים
מה שברור הוא שהשמנת יתר מחמירה מיגרנה. ככל שה BMI גבוה יותר – המיגרנה קשה יותר. ככל
הנראה התהליך הזה הפיך. לאחר ניתוח בריאטרי (ניתוח להורדת משקל) חלק גדול מהסובלים
ממיגרנה חווים שיפור משמעותי. כנראה הדבר נכון גם בטכניקות אחרות של ירידה במשקל.  כמה תחומים של אורח חיים, חשודים כמשפיעים ביותר על מיגרנה

שינה
הפרעה באיכות וזמן השינה היא מרכיב אורח החיים היחיד שנמצא שוב ושוב קשור להתקפי מיגרנה
איכות שינה ירודה מעלה את הסבירות להתקף מיגרנה ביום למחרת. אבל בעוד לילה עם שינה
מעטה יכול לעורר התקף מיגרנה, סימנים מקדימים להתקף יכולים גם הם לפגוע באיכות השינה
לחץ נפשי
שנים היה מקובל לטעון שלחץ נפשי גורם למיגרנה. מחקרים שבוצעו בעשור האחרון מעלים שהקשר
איננו פשוט כל כך
ראשית – מיגרנה היא מחלה עם מרכיב ביולוגי-גנטי חזק. חשיפה ללחץ נפשי אינה גורמת לאדם
לסבול ממיגרנה, והעלמת לחץ נפשי אינה "מרפאת" מיגרנה
אך חשיפה ללחץ נפשי, משפיעה על הופעתם של התקפי מיגרנה, אצל אנשים עם נטיה לסבול מהם
גם כאן, אין אחידות בתגובה לסטרס. חלק מהסובלים ממיגרנה נמצאים בסיכון מוגבר להתקף כאשר

הם נחשפים לסטרס, בעוד חלק אחר נוטים לפתח התקפים דווקא לאחר שהסטרס מסתיים

האם ניתן לטפל במיגרנה על ידי שינוי באורח חיים

אורח החיים שלנו מורכב מחלקים רבים שאינם בשליטתנו.
חלקים אחרים, הנמצאים בשליטתנו, איננו מעוניינים לשנות
בחלקים אותם אנחנו מוכנים או רוצים לשנות ניתן להשתמש על מנת לטפל במיגרנה
למרות שאין דרך להעלים את הלחץ הנפשי מחיינו, הרי שאת ההשפעה הגדולה ביותר ניתן להשיג
על ידי אימון בטכניקות התמודדות עם סטרס. מספר רב של מחקרים הדגים כי לשימוש בטכניקות
של הרפיה, ביופידבק, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ומיינדפולנס יש השפעה מיטיבה על
המיגרנה
טיפולים מסוג זה, ובעיקר CBT הם גם הקו הראשון לטיפול בהפרעות שינה, הקשורות אף הן
בהתקפים
ניתן גם לנסות לזהות טריגרים תזונתיים. מדובר בתהליך ארוך של ניסוי וטעיה עצמיים עד שבחלק
מהמקרים, אולי, אפשר לזהות גורם מעורר כזה
כאשר התקפי המיגרנה הם תכופים – האפקט של הטיפולים ההתנהגותיים אינו מספיק לבדו, ובלתי
אפשרי לזהות טריגרים ברורים. שינוי אורח חיים כטיפול יחיד מומלץ רק כאשר יש עד 4 ימי מיגרנה
בחודש
כאשר התקפי המיגרנה פוגעים ביותר מ 4 ימים בחודש – ההמלצה הרפואית היא להתחיל טיפול
מונע תרופתי, אותו ניתן לשלב גם עם טיפולים אחרים

כיצד לעשות זאת בפועל

1. נהלו יומן כאבי ראש. ציינו בו את ימי כאב הראש, ציינו בו מתי נטלתם משככי כאבים, נסו

לכתוב כל יום מה אכלתם ואיך ישנתם

2. נסו לזהות גורמים אשר באופן קבוע מופיעים לפני תחילת התקף מיגרנה

3. אם אפשרי – נסו להמנע מהגורם המזוהה, ותבדקו האם באמת יש פחות התקפי.

4. אם התכוונתם לרדת במשקל – תבחרו שיטת דיאטה שמתאימה לכם, והקפידו עליה. לא

בטוח שהמיגרנה תשתפר, אבל לירידה במשקל יש הרבה יתרונות אחרים

5. אם לתחושתכם ללחץ נפשי מרכיב משמעותי בהתקפים שלכם – כדאי לפנות לטיפול

6. נסו לשפר את איכות השינה שלכם באמצעים לא תרופתיים

7. אם אתם חווים ארבעה ימי מיגרנה בחודש או יותר – שינוי אורח חיים לא יספיק. פנו

לנוירולוג לטיפול מונע תרופתי

bottom of page