top of page

מיגרנה בגיל המעבר

אצל רוב הנשים הסובלות ממיגרנה, המנופאוזה (גיל הפסקת הווסת) מביאה איתה הקלה בהתקפי המיגרנה, תדירותם ועוצמתם, וזאת בגלל העלמות השינויים ההורמונלים המאפיינים את מחזור הווסת בגיל הפוריות.

אך התקופה המקדימה את הפסקת הווסת, הנמשכת לעיתים מספר שנים, מתבטאת אצל רבות דווקא מהחמרה בתדירות ועוצמת התקפי המיגרנה, עקב התנודות החדות והתכופות ברמת ההורמונים בתקופה זו. תופעות גיל המעבר – שינויי מצב רוח, עליה במשקל וגלי חום שכיחות גם הן בתקופה זו, ולפי מחקרים מסויימים שכיחות יותר בנשים הסובלות ממיגרנה.

תקופה זו, יכולה להמשך מספר שנים, ותדירות התקפי המיגרנה העולה יכולה להביא לשימוש מוגבר במשככי כאבים, אשר עשוי להחמיר את ההתקפים גם הוא.

כאשר תדירות ההתקפים גבוהה, ויש 4 ימי מיגרנה בחודש ומעלה, מומלץ להשתמש בטיפול מונע למיגרנה. גם אם בעבר היה צורך רק בטיפול להתקפים לא תכופים, הרי שעליה בתדירות ההתקפים מצריכה טיפול מונע תרופתי.

טיפול הורמונלי יכול גם הוא לעזור לשליטה בתסמינים האחרים של גיל המעבר. במקרים כאלה טיפול הורמונלי שינתן בצורה רציפה, במינון לא גבוה, ועדיף במדבקה ולא בכדורים, מועדף על מנת לא להחמיר את התקפי המיגרנה.

לפני קבלת טיפול הורמונלי כדאי במקרים כאלה להתייעץ עם נוירולוג לגבי הבטיחות בטיפול ההורמונלי ולגבי הצורה המועדפת לקבל אותו על מנת להשיג תוצאות מיטביות מבחינת המיגרנה.

ישנן תרופות אחרות היכולות לסייע גם לתסמיני גיל המעבר וגם להתקפי המיגרנה, גם במצבים בהם לא ניתן מסיבות שונות להשתמש בטיפול הורמונלי.

שיתוף פעולה בין הגניקולוגית המטפלת והנוירולוג המומחה לכאב ראש יכול לסייע במיקוד הטיפול ובהתאמתו.

החמרה של התקפי מיגרנה לקראת גיל המעבר היא שכיחה וניתנת לטיפול!



댓글


bottom of page