מאז שנות ה 90 של המאה הקודמת, נוספים כלים חדשים לטיפול במיגרנה, ורבים הסובלים ממיגרנה מוצאים דרכים חדשות לעצור את התקפי המיגרנה שלהם ("טיפול אקוטי"), ולהפחית את מספר ההתקפים ("טיפול מונע"), ובכך לשפר את איכות החיים ואת היכולת התפקודית שלהם.
גם אותם מטופלים שמצאו את הטיפול היעיל והמתאים להם, צריכים לעשות מידי פעם הערכת מצב ולבחון האם הטיפול אותו הם מקבלים הוא הטיפול המיטבי. השנים העוברות משנות את אופי וחומרת המיגרנה, מביאות איתם מצבים רפואיים חדשים וטיפולים תרופתיים רלוונטיים, ומביאות יכולות רפואיות חדשות לטיפול במיגרנה. הטיפול האופטימלי שניתן לאדם מסוים בעבר, אינו בהכרח הטיפול המיטבי עבורו גם היום.
מטופלים ומטופלות רבות אשר טיפלו בהצלחה במיגרנה שלהם, משלימים עם התקפים מרובים וקשים, תחת טיפול, כי "זה הטיפול הכי טוב". אחרים סובלים מתופעות לוואי של תרופות ומתייחסים אליהן כאל "רע הכרחי".
איך ניתן להעריך האם הטיפול אותו מקבלים הוא הטיפול המיטבי גם היום?
כמה ימי מיגרנה יש בחודש ממוצע? אם התשובה היא יום בשבוע ומעלה – כדאי לבחון מחדש את הטיפול. לפעמים קשה לזכור כמה ימים כאלה קיימים באמת. כדאי לשאול את בני הבית או לנהל יומן התקפים.
כאשר מופיע ההתקף מיגרנה, האם ניתן להשתלט עליו תוך 2-3 שעות ולחזור לתפקוד? אם לא, כדאי לחפש טיפול שונה.
בכמה ימים בחודש ניטלים משככי כאבים? אם בעשרה ימים ומעלה – כדאי לפנות לנוירולוג. שימוש יתר במשככי כאבים הוא מסלול בטוח להחמרה של המיגרנה בתקופה הקרובה.
האם התפתחו בעיות רפואיות חדשות? חלק מהטיפולים המקובלים במיגרנה, יכולים לגרום לסיבוכים וסיכונים שונים אם התפתחו מחלות כרוניות כמו סכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, ואחרות.
האם הייתה ירידה משמעותית בימים בהם נזקקתם לטיפול אקוטי, יתכן והגיל והשינוי במצב ההורמונלי (אצל נשים), הביאו להקלה במיגרנה. יתכן וחלק מהטיפול אינו נחוץ יותר?
האם קיימות תופעות לוואי לתרופות המשמשות למניעה או לטיפול בהתקף?
הידע הרפואי הנצבר, ואופציות הטיפול החדשות הנוספות, מאפשרות איכות טיפול גבוהה יותר משהייתה קיימת בעבר. אם עניתם/ן בחיוב לאחת השאלות, כדאי להתייעץ עם נוירולוג. הטיפול אותו אתן מקבלות היה הכי טוב שאפשר, כאשר קיבלתן אותו. לא בטוח שהוא הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר גם היום.