התקפי סחרחורת בעוצמות שונות הם תופעה שכיחה, המתרחשת אצל כ 8% מהאנשים בשלב כלשהוא בחיים. אצל אנשים הסובלים ממיגרנה השכיחות גבוהה הרבה יותר: 20-33%. מעל חצי מהסובלים ממיגרנה סובלים מסחרחורת הקשורה לתנועה – בזמן נסיעה ברכב, או הפלגה בים.
הסחרחורת יכולה להיות חלק מהתקף המיגרנה עצמו, וללוות את כאב הראש, יכולה להופיע לזמן לפני התקף המיגרנה למשך זמן קצר (בצורה דומה לאאורה של המיגרנה), או למספר שעות, ויכולה להופיע גם כהתקפי סחרחורת שאינם קשורים להתקפי המיגרנה.
הסיבות לסחרחורת יכולות להיות שונות ומגוונות. בחלק גדול מהמקרים הן יגרמו ממחלה של האוזן הפנימית (איבר שיווי המשקל) כמו מחלת מנייר (בה יהיו גם ירידה בשמיעה ו/או טינטון) או מסחרחורת תנוחתית התקפית, מצב בו התעלות המרכיבות את האוזן הפנימית מגורות על ידי חלקיקים, בעיקר כאשר מתבצעת תנועה חדה של הראש.
במיעוט המקרים הן יגרמו על ידי מחלה מוחית הפוגעת בעצבי השמע, או בגזע המוח, או על ידי תרופות המשפיעות על גזע המוח וגורמות לסחרחורת.
"מיגרנה ווסטיבולרית" היא מצב שבו הסחרחורת קשורה למיגרנה, והטיפול היעיל בהתקפי הסחרחורת יהיה בעצם טיפול למיגרנה.
ניתן לאבחן מיגרנה ווסטיבולרית אצל אנשים הסובלים מהתקפים חוזרים של סחרחורת, בעוצמה בינונית עד קשה, הנמשכים בין 5 דקות ל 72 שעות, הסובלים או סבלו בעבר ממיגרנה, וברוב התקפי הסחרחורת (מעל 50% מהם) יש גם כאבי ראש בעלי מאפיינים של מיגרנה, או רגישות לקול ולאור.
לאבחנה הזו ניתן להגיע רק לאחר שנשללו מחלות מוחיות הגורמות לסחרחורת ומחלות של האוזן הפנימית.
הטיפול במיגרנה ווסטיבולרית מתחלק, בדומה לטיפול במיגרנה "רגילה" לטיפול אקוטי (שיקל על תסמיני ההתקף, ויאפשר חזרה לתפקוד), וטיפול מונע.
משככי כאבים יכולים לעזור לטיפול בכאבי הראש בהתקף, אך לרוב פחות יעילים לסחרחורת. הסחרחורת לפעמים מגיבה לטיפול ספציפי למיגרנה (בתרופות ממשפחת הטריפטנים או ג'פנטים), ולפעמים מגיבה לתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים.
כאשר ההתקפים תכופים הרי שיש צורך בטיפול מונע למיגרנה, אשר יותאם למטופל.
אם אתם סובלים ממיגרנה – יכול להיות שהתקפי הסחרחורת קשורים אליה.
